להגיד לכם את האמת, אני לא בטוח שאני יודע אותה

30.1.2025

טוב, כנראה שהצוקרברג משבוע שעבר הרגיז גם אתכם כי כמות ההודעות והתגובות שקיבלתי על הניוזלטר הקודם שברו שיאים. לא לעוף על עצמנו, השיאים של הניוזלטר הזה זה כמו לקפוץ לבריכה של הפעוטות ולהגיד ״שחינו״. ובכל זאת - קצת שנאה, קצת עצבים, קצת פרובוקציות ובום - כולכם מתעוררים. זה באמת משמח לדעת שאתם באמת קוראים את מה שאני כותב, ואם נהיה רציניים רגע אני ממש שמח שאתם מגיבים, כותבים, משתפים, מעירים ומאירים… תמשיכו! גם כשאתם אוהבים וגם כשפחות ולא רק כשאני עצבני על הצוקרברג (אפס).

ובכל זאת, הצוקרברג (אפס) רלוונטי גם לניוזלטר של היום. כי אם שבוע שעבר עסקנו במעשים שלו והאלגוריתם שלו שמייצרים קיטוב אידיאולוגי ורגשי גדול בין קבוצות שונות של אנשים, הפעם ננסה לראות כיצד בכל זאת אפשר לנסות להתמודד עם הכאוס הזה. אז הניוזלטר של היום עוסק בשאלה חשובה:

איך משנים אמונות של אנשים (או לפחות מנסים)?

טוב, נפתח בגילוי נאות: אני לא פסיכולוג, לא פילוסוף, ולא איזה גורו של שכנוע. אבל אני כן יודע דבר או שניים על אנשים, על איך הם חושבים, ובעיקר – על איך הם מתבצרים בעמדות שלהם כאילו מדובר בנכס נדל"ן במרכז תל אביב.

מכיוון שאני טיפוס חפץ חיים אנו נעסוק בנושא לא אקטואלי שכבר רחוק מאיתנו ממש - חיסונים. (ולא רפורמה משפטית, או משפטו נתניהו, או גיוס חרדים, או יצחק עמית או…). אתם בטוח נתקלתם בזה, החבר או החברה שלכם שממש אבל ממש מתנגדים לחיסונים (אגב יכול להיות שאתם כאלה…). אתם אוחזים בדעה מוצקה עם גיבוי של מחקרים ועובדות ומי שעומד מולכם, יכול להיות קרוב גם ברמה של אח או אחות, פשוט לא מבין בכלל על מה אתם מדברים. וזה לא כי הוא לא מבין את העובדות, אלא פשוט כי הוא טוען הפוך לגמרי. יש ביניכם קיטוב אידיאולוגי - לשניכם השקפה שונה לחלוטין ועמדה שונה לחלוטין על המציאות. השאלה היא איך בכל זאת מייצרים שיח על הנושא והאם קיים סיכוי לשכנע?

ראשית נורא חשוב להבין שלא כל אמונה שגויה מחייבת התערבות. אם מדובר באמונה לא מזיקה, כמו נניח האמונה במפלצת מלוך נס, אין באמת סיבה להתווכח. אבל במקרה של חיסונים, מדובר באמונה שמסכנת חיים, וגם עלולה לפגוע באנשים אחרים (בכל זאת יש כאן אחריות קולקטיבית) ולכן ישנה אחריות מוסרית לנסות ולשכנע, במיוחד כשמדובר במישהו שקרוב אליך.

אז איך משנים אמונה? איך משכנעים בכל זאת? האם זה בכלל אפשרי?

ד"ר רובין מק'קנה, מומחה לפילוסופיית אמונות (שזה מקצוע אמיתי מסתבר) אומר שויכוחים רציונליים כמעט אף פעם לא משנים דעה. כן, גם אם תביאו מחקרים, נתונים וגרפים עם מלא צבעים – רוב הסיכויים שהצד השני פשוט יתחפר עוד יותר בעמדתו. למה? כי אנשים פשוט לא משנים את הדעה שלהם בגלל מידע חדש – הם משנים אותה רק כשמשהו מרגיש להם נכון. לא "כשמישהו ניצח אותם בוויכוח", אלא כשהם בעצמם מבינים שהם טועים.

נו, שוב אתה מביא לנו את האזורים ה״רכים״ האלה, אדם?

כן! כי מה לעשות זו האמת (אבל אני לא מתכוון לנסות לשכנע אתכם בזה).

כמה כללים שיעזרו:

📌 אם תרצו ל״נצח״ בויכוח אתם פשוט תיכשלו - שכנוע זה לא משחק כדורגל, אף אחד לא מחלק גביעים למי שהיה יותר צודק.

📌 אל תעמידו על טעות אלא תעברו תמיד להקשר האישי - במקום להגיד "אתה טועה!", עדיף לשאול: "למה אתה חושב ככה?" ולהקשיב באמת. רק מעצם שאתם מקשיבים, משהו מתרכך בצד השני.

📌 אסור בשום פנים ואופן לתקוף או לזלזל. מתקפה או זלזול זה כמו להגיד ״לא״ לכלב שלי. הוא רק יתחפר עוד ועוד בעמדתו.

📌 שכנוע זה מדע שעובד אבל הוא לוקח זמן, אז תנו לזמן לעשות את שלו. שינוי אמונה זה תהליך, לא רגע חד-פעמי או הארה אלוהית.

📌 אם אתם מחזיקים באמת, תזכרו שאמונות משתנות דרך חוויות, לא דרך הצגת עובדות קרות. שתלו את הזרע, הטמינו אותו טוב טוב באדמה ותנו לטבע לעשות את שלו. בתנאים הנכונים הוא יצמח גם יצמח.

״אף אחד לא משנה את דעתו כשצועקים עליו, אבל הרבה אנשים משנים את דעתם כשהם מרגישים שמקשיבים להם."

אז אם אנחנו רוצים לשכנע אולי במקום לנסות לנצח – ננסה להבין?

אולי במקום למהר להראות למישהו שהוא טועה, ננסה לגלות לעצמנו למה הוא כל כך רוצה להיות צודק?

כי אם יש משהו שלמדתי, זה שדעות משתנות לא ברגע שמישהו מוכיח לך שאתה טועה, אלא ברגע שאתה מרשה לעצמך לשאול: ומה אם אני לא צודק?

תפקפקו קצת

ותנסו להנות מהסופ"ש הזה

אני גאה בכם מאוד,

אדם

חדשנות, טכנולוגיה, ניהול, קשיים, רגשות, אהבות, מוזיקה, אכזבות, משימות, התמודדויות, אושר, כעס... או בקיצור - החיים עצמם. הרשמו כאן