רגע לפני שמתחילים, אני מדבר לכל אלה שאינם רשומים עדיין ולא מקבלים את הניוזלטר הזה ואת הבאים אחריו ישר לתיבת המייל שלהם. למה בעצם? תכניסו מייל ו…קסם… יאללה!
26.6.2025
השבוע הזה היה עוד שבוע קשה.
בשנים האחרונות נדמה שכולנו שאלנו את אותה השאלה:
״כמה כבר אפשר לחפור על מלחמה עם איראן?״
כמה פעמים אפשר לשמוע את אותו ניתוח, את אותה הערכה, ״נתקוף או לא נתקוף?״,
נעשה את זה לבד או ביחד, וכמובן ״מה יקרה אם?״. ואז פתאום, זה כבר לא אם.
בבת אחת אזעקות בלילה. יירוטים. נפילות. הרס. פצועים. הרוגים.
שקט מוזר שאחריהם. כבישים ריקים. משק סגור.
פתאום הכל נהיה בבת אחת מוחשי, קרוב מדי.
בשנייה היא מבצבצת, אותה תחושת נוירוזה שעד עכשיו התאמנה על הקווים. בשנייה היא עולה לבמה ומככבת. כל פחדון, כל חרדה, כל דאגה - כולם מקבלים תפקיד בהצגה. הספוטלייט עליהם, כל העיניים וכל תשומת הלב.
ומה אנחנו עושים? כשחושבים על זה רציונלית ומנסים לנתק כל אמוציה שעולה, תכל׳ס רק את מה שתלוי בנו: נכנסים לממ"ד, מקשיבים להוראות, משתדלים להישאר קרובים לאזור בטוח. וזהו. כאילו שאנחנו שולטים במשהו, אשליה שכזו.
אבל אם נסתכל לאחור רגע, נגלה משהו שייחודי לנו הישראלים: אנחנו אשכרה טובים בזה.
הפכנו למקצוענים בהישרדות, תפעול ושהייה במצבים קיצוניים.
להלן סיכום אירועי החמש, כולה חמש, שנים האחרונות:
2020 – קורונה (רוב המדינות בעולם הסתפקו בזה...)
2022 – רפורמה משפטית / הפיכה משטרית (כל אחד וההגדרה שלו)
2023 – היום השחור ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל
2024 – מלחמת עזה, עד היום
2024 – מלחמה מול חיזבאללה
2025 – מלחמה מול איראן
רגע, מה? עברנו את כל זה? אנחנו???
אנחנו נעים כל הזמן במנעד של רגשות - כעס, לחץ, עצבות, חוסר סבלנות, חרדה, עצלות, סחיטה כוללת... ולצד כל התחושות האלה, הוראות הפעלה פשוטות של מה עושים אם. אז הנה היא: מפת המילוט שלי, סט של פעולות שסיגלתי לעצמי בחמש השנים האלה. אם תרצו - תרגולת הרגש מול תרגולת התגובה.
